“תגיד לי איך העובד מסתכל על קושי ואני אגיד לך מה המיינדסט שלו”

לפעמים אנחנו מסתכלים על החיים דרך ציר אחד בלבד - רמת הקושי.

קל או קשה. נוח או מאתגר.

וכשזו הזווית היחידה, באופן טבעי נבחר שוב ושוב במה שקל. נישאר באזור המוכר, באזור הנוחות. כי מי רוצה להכניס את עצמו למשהו קשה?

אבל יש עוד ציר.

ציר העניין.

וכשמתחילים להסתכל על דברים דרך השאלה “כמה זה מעניין אותי?” ולא רק “כמה זה קשה?" קורה משהו אחר לגמרי.

דברים קשים כבר לא מרתיעים.

הם מסקרנים.

הם מושכים.

הם גורמים לנו לזוז.

ופה, בעיניי, נמצא גם אחד המפתחות הכי חזקים באבחון עובדים.

עובד שמסתכל על משימות בעיקר דרך רמת הקושי יחפש יציבות, ביטחון, ומהר מאוד יתמקם באזור הנוחות.

עובד שמסתכל דרך רמת העניין יימשך לאתגרים, יגדל, ילמד, וידחוף קדימה גם כשהדרך לא פשוטה.

הבחירה היא לא רק מה לעשות אלא איך להסתכל על זה.

הסתכלות דרך הקושי תשמור על הקיים.

הסתכלות דרך העניין תייצר תנועה, התפתחות, ובסוף גם הצלחה.

זה כבר לא רק עניין של יכולות.

זה עניין של מיינדסט.