גם אתם חוסכים אגורות על שקיות בסופר?

***מבטיח לכם שגם אתם נופלים בזה 😁***

גם אתם חוסכים אגורות על שקיות בסופר?

כולנו מתעכבים על שקל פה ושם – שקיות, קפה, טיפ במסעדה…

בעוד כשמדובר על הוצאות משמעותיות כמו רכב, משכנתא או פרויקטים ארגוניים, לעיתים אנחנו מקבלים החלטות של עשרות אלפי שקלים כמעט בלי בדיקה מעמיקה.

זו הטיה ניהולית מוכרת שנקראת אפקט המספרים הקטנים

(Small Numbers Effect).

כשמדובר בסכומים קטנים אנחנו מדקדקים, אבל כשמדובר בגדולים – אנחנו מתעלמים.

מהשטח: ליווי מנכ״ל

במהלך ליווי של מנכ״ל חברה בינונית, מצאתי את עצמי יושב איתו בישיבה סוערת שנמשכה כמעט שעה – רק על תקציב ציוד משרדי של מאות שקלים ואיזה דרישה קטנה של אחד המנהלים.

כמה ימים אחר כך, אותו מנכ״ל אישר פרויקט של מיליונים (במספרים עגולים) בלי להתווכח על הסכומים.

הפער הזה הוא לא מקרה חד-פעמי – אלא דפוס שחוזר שוב ושוב בארגונים.

הראיות המדעיות התומכות:

1. Mental Accounting – תופעה שתיאר ריצ’רד תאלר, זוכה פרס נובל, שמראה כיצד אנחנו מפרידים מנטלית בין “חשבונות קטנים” ל”חשבונות גדולים”, ומקבלים החלטות לא עקביות.

2. Pain of Paying – תחושת הכאב מהתשלום בולטת יותר בסכומים קטנים יחסית לתקציב, ובסכומים גדולים הכאב מטשטש – ולכן הבקרה יורדת

3. Denomination Effect – אופן הצגת הכסף משנה התנהגות: אנשים מוציאים פחות משטרות גדולים לעומת סכום זהה במטבעות קטנים.

‎ 4. מחקרי Attention & Budget – מראים שככל שהתקציב גדל, תשומת הלב של מנהלים דווקא יורדת – ומאפשרת “דליפות” כלכליות.

⸻

מה זה אומר לניהול אמיתי?

המשמעות ברורה: ניהול אפקטיבי נמדד ביכולת ליישם את אותה רמת דיוק ובקרה גם במספרים הגדולים.

כי סטייה של חצי אחוז בפרויקט של עשרות מיליוני שקלים – משפיעה על השורה התחתונה הרבה יותר מכל ויכוח על ציוד משרדי.

⸻

שאלה למחשבה

איפה אתם מזהים אצלכם את אפקט המספרים הקטנים?

ואיך אתם מבטיחים שבדיוק שם, במספרים הגדולים – תשומת הלב לא תיעלם?